הילד רוצה למזוג. היד שלנו כבר מתקרבת לקנקן. לפעמים השאלה היא לא אם לעזור, אלא מתי וכמה. בגישה המונטסורית, עצמאות מתפתחת בהדרגה ובתוך קשר עם מבוגר זמין.
להתבונן לפני שפועלים
אפשר לעצור לרגע ולראות מה הילד מנסה לעשות. האם הוא מחפש דרך אחרת, חוזר על אותה תנועה או מבקש עזרה? התבוננות עוזרת לנו להבחין בין מאמץ שיש בו עניין לבין מצב שבו נדרשת תמיכה.
להציע עזרה קטנה ומדויקת
במקום לבצע את כל הפעולה עבור הילד, אפשר להציע להחזיק את הכלי, להדגים תנועה אחת או לעשות יחד את הצעד הראשון. הבחירה בעזרה תלויה בגיל, ביכולת ובמצב באותו רגע. עייפות או רצון בקרבה אינם כישלון של עצמאות.
להשאיר מקום גם לחיבור
היכולת לעשות משהו לבד לא מבטלת את הצורך לעשות אותו יחד. אפשר לשאול בפשטות: ״רוצה שאעזור?״ ולכבד גם תשובה חיובית. הרעיון הוא ליצור הזדמנות להתנסות, בלי להפוך אותה למבחן.
